היי פלאים מנצנצים שלי,
אני יודעת שחיכיתן לקרוא את זה כמעט כמו שאני חיכיתי לכתוב את זה אז הנה הוא לפניכן – פוסט ההשחרות הגדול לסיכום 2018 – כל המוצרים ששנאתי השנה יקבלו מקום כבוד במה שאני קוראת לו "טקס הפרסים שאף אחד לא רוצה להופיע בו".
בואו נתחיל (כמובן שרגע לפני – דיסקליימר: אלו המוצרים ש*אני* שנאתי. שלא ישבו עליי טוב, שלא עשו טוב לעור שלי, שלא התקבעו עליו או שעשו לו רע. אם לכן הייתה חוויה אחרת – אני ממש שמחה בשבילכן. באמת. *לי* הם לא עבדו).
The Ordinary – Vitamin C Suspension 23% + HA Spheres 2%
סרום של ויטמין סי בריכוז של 23% מחברת דה אורדינרי. המוצר מיוצר ללא מים או סיליקונים, מבוסס על חומצה אסקורבית והעלות שלו נמוכה מאוד ביחס לשוק – כ-10 דולר. הוא יכול להתאים לעור פנים עם צלקות אקנה, כתמי שמש והיפר פיגמנטציה פוסט-דלקתית והוא דיי מעורר מחלוקת – חלק נשבעות בו וחלק זרקו אותו לפח מזמן. אם אתן זוכרות, כתבתי כאן על חוסר היציבות של ויטמין סי – מדובר ברכיב דיי מורכב ועד היום אף חברה לא הצליחה לייצר מוצר שיכול בוודאות להבטיח שהויטמין סי בו פעיל ואפקטיבי.
לגבי המוצר עצמו – מדובר בפורמולה שהיא בין תחליב לגיר מפורר – היא לבנה ומעט סמיכה ובמגע עם הפנים היא מרגישה ממש גירית ולא נעימה, הניסיונות להספיג את המוצר הזה בעור היו מתישים מדי ואיפור פשוט סירב לשבת מעליו, גם אם השתמשתי בו לילה לפני. מעבר לכך, הוא מעקצץ לא מעט. אני רגילה לתחושת עקצוץ כי הוודג' שלי מקבל מנה ראויה של חומצה מדי יום אבל לא כל אחת יכולה להתמודד עם זה.
לא נהניתי ממנו בעיקר בגלל המרקם שלו, זה פשוט לא הרגיש לי מפנק או נעים ובעיקר הרגיש כמו לשפשף נייר זכוכית על הפנים ואיך לומר? אני לא קיר שצריך שיוף, עזבו אותי בחייאת.
Azelique – Anti-Aging Hyaluronic Acid
סרום חומצה היאלורונית של אז'ליק. אתן כבר יודעות כמה אני אוהבת את החברה הזו ויש לה מוצרים שהם חלק בלתי נפרד מהשגרה שלי אבל פה, איך לומר, איף. חומצה היאלורונית היא אחד הרכיבים הכי חשובים בשגרה שלי – יש לי עור שומני אבל מיובש לרוב והלחות נוטה לברוח ממנו כמו שאני בורחת מאחריות, אבל מאז שאני משתמשת בחומצה הזו – העור שלי השתפר פלאים. אני משתמשת בחומצה (זו לא חומצה שעושה פילינג כימי ואין להתייחס אליה כאחת כזו) מדי בוקר והעור שלי פשוט אוהב אותי מאז.
הטעות שלי הייתה שסמכתי על החברה בצורה עיוורת ולא קראתי את הרכיבים של המוצר. לו הייתי עושה את זה – לא הייתי רוכשת אותו. נתחיל בזה שיש בו 14 רכיבים, זה המון ביחס לזה שהוא אמור להיות מוצר שמבוסס על חומצה היאלורונית שחשוב שתהיה הרכיב המוביל וכמעט הבלעדי במוצר על מנת שתהיה אפקטיבית. מעבר לכך, יש בו מבשם וכבר הצהרתי שאני מתרחקת לאט לאט ממוצרים שיש בהם גורמי גירוי כאלה.
בנוסף, הפורמולה סמיכה לאללה. המוצר מגיע עם פיפטה שיש לטפטף ממנה מספר טיפות ולמרוח. בפועל, החומר כל כך סמיך שהוא בקושי יוצא מהפיפטה ולא נעים להטמיע אותו בעור. גם הבחנתי שהוא לא עובד טוב בשילוב עם קרם ההגנה שלי והוא מתכדרר ומתקלף מהעור.
בקיצור, גם לחברה האהובה עליכן יהיו מוצרים פחות טובים וחשוב לא ללכת באופן עיוור ועדיין לקרוא ולבחון לעומק מה אתן קונות.
Bobby Brown – Long Wear Even Finish Foundation
מאוד התרגשתי לרכוש מוצר של בובי בראון ובעיקר את המייקאפ. קודם כל – מדובר בחברה ששייכת למאפרת והפכה להצלחה מסחררת ואני מתה על זה, וגם כי מבחר הגוונים שלה לא הגיוני מרוב שהוא רחב – הסיכוי שתוכלו למצוא את הגוון שלכן אצלה הוא מהגבוהים שיש. החלטתי להשקיע את הסכום ולעוף על זה, בחרתי אחד שהוא מאט (כמובן) בגוון Beige מספר 3, והתרגשתי מאוד. הייתי בחו"ל כשקניתי אותו וזאת הייתה הטעות העיקרית שלי. העור שלי מתנהג אחרת באקלים שונה והייתי צריכה לקחת את זה בחשבון – הייתי ברומא והיה קר והעור שלי היה יבש יחסית והמייקאפ ישב עליו כמו שוקולד השחר על חלה של שישי – בול.
הרגשתי שזהו, מצאתי את החצי השני שלי והרגשתי בירח דבש. עולמי התפרק סביבי כשחזרתי לארץ (זה היה דרמטי מדי? אני מרגישה שאולי קצת) וביום הראשון שיצאתי איתו החוצה רציתי לרוץ חזרה הביתה – הוא התפרק לגמרי. מסביב לאף ובסנטר הוא התפרק לפאזל שומן נוראי ונעלם מרוב הפנים, נראיתי כמו ניסוי חברתי שהשתבש. לא משנה מה ניסיתי מאז – לא הצליח. לא ספריי מקבע, לא פריימרים שונים, לא קרם לחות או קרם הגנה אחרים – כלום. הוא פשוט לא מתאים לי.
אני מאמינה שהוא יתאים לעור יבש יותר ואני באמת אוהבת את החברה הזו אבל לצערי אני והמייקאפ נפרדנו, אבל תמיד יהיה לנו את רומא *הכניסו כאן שיר של אדל*.
Revolution – Luxury powder – Banana
אני צריכה שתסבירו לי למה המוצר הזה שונא אותי. באמת אבל. אני מרגישה שייצרו אותו מסיבה אחת ויחידה והיא לאמלל אותי (האם גם אתן חשות במוטיב חוזר של דרמה בפוסט הזה?). כולנו זוכרות את ההצפה ברשת של פודרה בננה אחרי שקים קרדשיאן לא השאירה לאף אחת מאיתנו ברירה אלא לרכוש אחת וכשרבולושן יצאו עם אחת משלהם הייתי חייבת לנסות.
הציפיות שלי: האיזור מתחת לעיניים יהיה מואר, אני איראה כמו נסיכה, הכל יהיה FLAWLESS וקים תרצה להיות אני.
בפועל: הקונסילר שלי התחמצן בערך ב-4 גוונים יותר מהצבע שלו, הכל הפך לקייקי ונכנס לקמטוטים מתחת לעיניים ונראיתי כמו תמונות שיימינג של מפורסמות שכשלו בהנחת האיפור שלהן.
באופן כללי אני דיי שונאת את החברה הזו – ה"דיופים" וההעתקה הבוטה שלהם מחברות אחרות מביאים לי עצבים, עוד לא נתקלתי בשום דבר שבאמת אהבתי (לא, אפילו לא את ההיילייטר שלהם) ומיציתי את ההתנסויות איתם. איף.
NYX – Pore Filler Primer
זה מוצר שאני רוצה קצת לסייג את הדיבור עליו – ממה שקראתי ברשת הוא מוצר מצוין ולהרבה אחרות הוא באמת עובד אז לא יודעת אם הייתי שוללת אותו לחלוטין אבל לי הוא לגמרי לא עבד. העור שלי מאוד שומני והנקבוביות שלי בגודל של נחיריים ואני צריכה פריימר שייתן בראש ויהיה מאוד אינטנסיבי – המוצר הזה, עבורי, אינו כזה. הפורמולה שלו נעימה כמו משי והוא נמרח מדהים, כן הרגשתי שהוא מטשטש מעט את המראה של הנקבוביות אבל הוא לא החזיק עליי ולא באמת עצר את שצף השמן שהעור שלי מפריש. המייקאפ שלי התפרק ולא נראה טוב אחרי פחות משעה והאכזבה הייתה גדולה ממש כי הציפיות היו בשמיים.
אני חושבת שהוא יהיה אחלה לעור פחות שומני או עור עם נקבוביות קטנות יותר ולכן אם העור שלכן כזה – הייתי מנסה. תוכלו לרכוש אותו כאן.
LASplash – Lip Couture Waterproof Matte Liquid Lipstick
ברוכות הבאות לחרדה המהלכת שהיא הליקווידים של LASplash. כבר דיברתי על אהבתי לאודמי מאט לא מעט בתקופה האחרונה והרכישה של האודמים האלה הייתה כחלק מהמסע שלי לרכוש כל אודם מאט שקיים בעולם. אלוהים אדירים, הפורמולה הזו נוראית. עזבו את הריח התעשייתי של פאקינג דבק שטבע באציטון, הוא מתייבש בשנייה ומייבש את השפתיים לרמה של הוודג' של רננה רז בפרסומת ההיא, הוא מתקלף בחתיכות קטנות שנראות כמו גושי עולב והוא משאיר את השפתיים נואשות ואומללות. זה באמת אחד המוצרים הכי נוראיים שמרחתי על עצמי ואני דיי בטוחה שאני בפוסט-טראומה מאז.
Wet'n'Wild – Photo Focus Matte Setting Spray
אני חובבת ווט אנד וויילד קיצונית ואני חושבת שיש להם מוצרים מדהימים, בעיקר ביחס למחיר. מדובר במותג דראגסטור פאר אקסלנס עם קולקציות נהדרות (יש יותר ויש פחות) אבל לרוב אני לא אהסס לרכוש מהם. ספריי מקבע הוא כמעט חובה לסוג העור שלי כי לא משנה כמה פריימר אני אמרח – סביר שהעור השומני שלי יחסל אותו וספריי קיבוע הוא עוד חייל במלחמה האינסופית הזאת.
עקרונית – אתן יכולות למזוג מים לשפריצר והוא כנראה יהיה יותר יעיל מהמוצר הזה. לא ייאמן כמה שאין לו שום יכולת והוא באמת מיותר לחלוטין. אני לא בטוחה אם שוב הוודג' המחרוד שלי פשוט מצליח לחדור דרך כל מוצר אפשרי, אבל באמת שהוא פשוט לא שווה אפילו את הכמה גרושים שהוא עולה.
זהו, 2018 כבר תיכף מאחורינו, ותיכף תתחיל שנה חדשה של השחרות (ולפעמים גם דברים חיוביים, אל תהיו כאלה) ואני ממש מחכה לפתוח אותה איתכן. שתהיה לכן שנה מלאה בנצנצים, יא אהובות.
נצנצים 